טיפול בטראומה מינית מן הילדות
למרבית האנשים אשר חוו טראומה מינית בילדות או בבגרות, קשה ביותר לדבר ולשתף אדם אחר בחוויותיהם. בחלק גדול מהמצבים הללו, הזיכרונות הקשים נשארים אי שם ולא עולים למודעות.
החוויות הקשורות או הנלוות לאירועים של טראומה מינית קשורות לקפיאה גופנית, להיעדר קשר עם תחושות הגוף ולנתק חוויתי המסייע להימנע מהעלאתן למודע. חוויות שכאלה אם עולות למודעות, עלולות לעורר רגש מכאיב של בושה, תחושת חוסר אונים, זעם ועוד. אנשים שעברו תקיפה מינית וחוו עקב כך טראומה, נמנעים על פי רוב מלחוות את רישומיה, נמנעים מלחלוק זאת עם אחרים, נמנעים מלחוש את גופם. בגופם מתחוללת מערבולת של תגובות הישרדות שגועשת בפנים ופוגעת, כזו שתורמת מצידה להימנעויות, לצמצום הקשר עם המציאות ולחוויה פוסט-טראומטית מתמשכת שמשפיעה על כל רגע ורגע בחיים.
מסיבה זו, האירועים שחוותה אחת המטופלות שלי שנפגעה מינית בילדותה במשך תקופה ממושכת ובלא רחם על ידי סבה, ובהמשך על ידי אחרים, לא נכללו בסיבת ההגעה הראשונית שלה המטופלת שלי כאשר הגיעה אלי. כלומר הגיעה כאילו בכלל בעניין אחר. סדרת האירועים שיצרה את הטראומה המינית המתמשכת שעברה בילדותה, לא הביאה אותה לטיפול כ"נושא ראשון" שהייתה מודעת לו ואשר רצתה לטפל בו. כשם שידעה אז בילדותה ש"אסור לה לחלוק זאת עם אמא", כי ממילא תזכה לתגובה מתעלמת ולא מגינה, כך נשארה עם חווית ההתעלמות הזו ולא חלקה אותה בתחילת ההכרות שלנו .
במהלך 10 מפגשים (!) ראשונים טיפלנו במצב של בנה אשר נכנס למצב דיכאוני וחרדתי ותפקודו הכולל בבית הספר ירד. לאחר שטופלו בעיות סביב הילד, וכן בעיות הקשורות לזוגיות עם בן הזוג הראשון שלה (אביו של הילד) שכבר הספיק להביא עוד ילד, ועם בן הזוג העכשווי (אשר עמו יש תינוק חדש) – היא התפנתה 'יום אחד' לבעיות שקשורות בה. למעשה, עד לרגע שבו התחלנו טיפול בטראומה ובהקשר לטראומה המינית, היא עסקה באחרים ופחות בעצמה.
המטופלת בשנות ילדותה
לאחר שבעיות יחסיה הזוגיים והמשפחתיים טופלו בהדרגה, האם הגיעה יום אחד לטפל בבעיות שיש לה בנוגע לעצמה. בחדר הטיפול הוטלה פצצה, כשהיא מביאה סיפור של ניצול מיני מתמשך מצד סבה ובהמשך מעשים של ניצול מיני מצד אחרים והיא כל כולה ילדה. היא תיארה את החוויה המתמשכת של בת שלא הרגישה שאימא שלה שמה לב ורואה את המצוקה שלה ולא מגינה עליה, בפועל איש לא ראה, ואיש לא עצר את המשך הניצול המיני מצד הסב ומצד בן משפחה אחר ועמו נערי שכונה.
היא הפכה מילדה רזה וחטובה לילדה שמנה, אך מקובלת חברתית. פועלת בשתי רמות של מודעות, האחת נדחקת, מוסחת ולא באה לידי ביטוי, שם חווה עצמה בודדה, קפואה. האחרת חברותית ולכאורה מקובלת ופעילה מאד בין חברותיה. הבעיה פורצת בגיל ההתבגרות, עת נהיתה מודעת לטראומות שעברה יותר ויותר.
כשפגשתי אותה לראשונה ראיתי מולי אישה צעירה, חיונית, חטובה ונאה בלא שידעתי מה עובר בתוכה. אירועי הניצול המיני בילדותה מצד בני משפחה ואחרים, פגעו בכל מרקם חייה כאדם וכאשה בוגרת. אלה שיבשו את יכולתה ליהנות מיחסי מין, הפכו אותה לבחורה מקסימה אך אימפולסיבית הפותרת את בעיותיה ברמה מעשית מבלי להתבונן יותר מדי במה שקורה.
כך עברה ממערכת יחסים אחת סוערת למערכת סוערת אחרת, עם יחס לא מכבד ולא קשוב לצרכיה, לעתים אף אלים. כל זאת בלא שידעה להגן על עצמה, וכל זאת כדי לאפשר לעצמה ולילדיה מסגרת תומכת. היא נשארה בחוויה הפנימית שלה בהישרדות מתמדת והתקשתה לפתח יחסים אינטימיים עם הסובבים אותה.
שיטת ה SE והקשר אל הגוף בטיפול בטראומה מינית
הקשר שלה אל גופה בתחילה היה מאד מרוחק והיא לא נתנה לעצמה להרגיש ולחוש תחושות בגופה. אך בשל רצונה העז להחלים מהתופעות שחוותה, להרגיש חפשיה, לחוש תחושת ערך עצמי, לאהוב ולהתאהב, ליהנות ממין, היא למדה לשתף פעולה בהדרגה עם ההקשבה לגופה.
סייעתי לה בשיטת החוויה הגופנית SE, בה ההקשבה לתחושות המורגשות בגופה בעת העלאת זיכרון האירועים הטראומטיים, היא המפתח לפרוק תגובות ההישרדות והדרך להחלמה. למרות שעלו בתוכה חוויות רגשיות וגופניות מצמררות ומצבי קפיאה גופנית, היא למדה לעצור ולהקשיב פנימה ולתת לעצמה לחוש את אותן תחושות גופניות, כדי לשחרר את תגובות ההישרדות שנצברו בתוכה מילדות ואשר המשיכו לעורר בתוכה חוויות של כפיה, בושה ותיעוב עצמי.
באופן מפתיע נעלמו מחייה סימפטומים גופניים של שנים שהיו קשורים לטראומות שעברה וגם כאלה שלא נראו לכאורה כקשורים. גופה הפך להיות רגוע ומשוחרר במידה שלא הכירה. בתקופה של קרוב לחצי שנה, עשינו עיבוד חוויתי לכמה אירועים שליליים מכוננים מאותם ימים קשים של ילדותה, ולאחריו חל מפנה עצום בחייה ובהתנהגותה. הייתה לכך השפעה מכריעה על יכולתה לתקן בהמשך את יחסיה הבעייתיים עם בן זוגה השני ולהביא לשיפור משמעותי בכל תחומי חייה.