מתי אנו מבינים שאנו "סובלים" מביקורתיות יתר, למה היא קשורה, האם זו צורה של שליטת יתר, איך היא נוצרת, איך היא מורגשת בגוף, מה הנזקים שהיא גורמת וכיצד מתמודדים אתה?
המשפט ביקורתיות יתר עולה בתוכנו בשלב מסוים כשאנו מבינים שאנו מבקרים את האחרים יתר על המידה, הם נפגעים או מתרחקים, מפתחים אנטי. הוא עולה כשאנו מבקשים לצמצם את הנזקים הנגרמים לנו ביחסים עם אחרים, כשאנו מגיעים לקונפליקט ולמריבה עם אנשים קרובים לנו וגם עם אחרים פחות משמעותיים.
לוקח זמן להבין שהביקורת שאנו נוטים להפנות כלפי אחרים היא גם אותה הביקורת שיש לנו כלפי עצמנו. אנו מבקרים את עצמנו באופן שאיננו מודעים לו בהכרח, אלא כחלק מהרגל של גינוי עצמי קטלני הכלול במשפטים ספונטניים שלנו מול עצמנו ומול אחרים, כמו "אני אפס", "אני מטומטם", "אני טיפשה, "למה הייתי צריך לומר זאת", "אני לא נורמלי". וגם אפשר שנרגיש אשמים ונבקר את עצמנו. להרגשות שכאלה יכולות להתלוות גם תחושות גופניות, כמו למשל, כיווץ יתר בשרירים מסוימים, מועקה בבית החזה, גולה בגרון, ובמקרים אחרים גם קושי בנשימה, הולם לב, בחילה, מתח רב בעורף, כאבי ראש, ועוד.
ביקורתיות יתר מופנית אל ילדינו, אל בני הזוג שלנו, אל חברים ובראש ואל עצמנו. הרבה פעמים אנשים ביקורתיים פונים אל אחרים בשאלה "למה לא עשית…או באופן מפורש יותר: "אני לא חושב/ת שאת/ה צריכה/צריך…" "מה אתה חושב לעצמך?" או פשוט "אתה לא בסדר …"
ההשפעה של ביקורתיות יתר על עצמנו ועל האחר
ביקורת מצדנו כיצד האחר צריך להתנהג, בלא שהוזמנו לחוות את דעתנו נובעת מחרדות שיש לנו ומן הצורך שהאחר יתקן את דרכיו. בנוסף היא נובעת מחוסר הקבלה שלנו את עצמנו כשאנו זועמים על עצמנו ומרגישים חסרי אונים, משליטת יתר מתוך כוונות טובות ושליטת יתר מתוך דאגות וחרדות, אך אלה בסופו של דבר מתפרשות כשליטה על אחר והתנהגות של שליטת יתר כלפי עצמנו.
התנהגויות כאלה מעוררות את האדם האחר (עליו מתחנו ביקורת) לחוש בצורך להתנער, להתרחק ולסרב להיענות. יותר מכל, שליטת יתר מבטאת את הקושי והחרדה שיש לנו המקשה עלינו לסמוך על עצמנו, וכן את הקושי שיש לנו לסמוך על האחר, שיוכל לעזור לעצמו, לפנות לעזרת אחרים ביוזמתו ולנהל את חייו באופן חופשי.
ביקורתיות – סיפור מהשטח
בעל ואשה אותם פגשתי לפני כמה חודשים הגיעו אלי לאחר שמצאו את עצמם מתנתקים איש איש אל קונכיתו, מפסיקים לדבר, ושוב נתקלים זה בזו. הם היו נוטים להתגלגל בביקורות של צד אחד על האחר, בהתגוננות והטחת ביקורת חוזרת, דין ודברים מתמשך ההולך ומסלים וכשמגיע לשיא חלה התנתקות. הבעל פורש אל ענייניו והאישה לעומתו חשה יותר חרדה וחשה צורך להמשיך ולברר מה קורה ומה יש לו לומר.
למרות שלכאורה חיי הזוגיות שלהם טובים והם אוהבים זה את זו, עדיין כל אחד משניהם חש שמשהו מוחמץ ב"ביחד" שלהם. האישה נוטה לבקר את בעלה באופן שוטף ולא פוסקת, היא גם מאד דואגת לו ומנסה לפקח על הרגליו ביחס לגופו ללא הואיל. כך למשל היא סבורה שהוא לא עושה פעילות גופנית והתנהגות זו שלו יכולה לסכן אותו בעתיד ולהביא אותו למצב של תחלואה כל שהיא.
בחודשים האחרונים התפתח אצלו כאב באזור שרירי מסוים של גופו, והטיפולים השונים שעבר לא הועילו. היא מנסה לסייע לו ולוחצת עליו לפנות לטפל בעצמו בשיטה מסוימת והוא מבטל אותה. הוא יבחר את הזמן המתאים לו וכרגע זה לא מה שהוא רוצה לעשות, רק שיתנו לו שקט ויעשה בנחת מה שבא לו. היא מתחילה לפתח מחשבות קטסטרופליות על מחלות אפשריות שהוא עלול לפתח אם לא יטפל בגופו כמו שצריך, ולוחצת עליו חזור ושוב לנסות את הגישה שלדעתה תעזור לו. הוא מצדו מסתגר אל תוכו ומנסה להתעלם מלחצה זה, הוא מתמודד עם הבעיה שלו בהרגשה שהבחירות שלו לא מכובדות. ברור שהיא חשה חסרת אונים ברצותה לעזור לו, וברור שהוא חש חסר אונים בנסותו לעזור לעצמו תוך שהוא הודף את הצעותיה ההגיוניות ביותר, אך הלא מתאימות לו כרגע בחוויה הרגשית.
חשוב לציין פה שגם המוח של הבעל מורגל לחוות ולספוג מחשבות שליליות באופן תמידי, שאם לא כן היה כבר מצליח לעצור את ההשפעה הזו המגיעה מאשתו ולשחרר אותה מהחרדות שלו ומהבלבול שיש לו לעתים. כשהאחד מבולבל ולא יודע מה לעשות ברגע מסוים, האחר מנסה לסייע ועלול להפנות אליו התנהגות ביקורתית, כמו במצבים שמביאים את אשתו להגביר עוד יותר את התנהגות השליטה שלה בו.
הכלים לטיפול נמצאים שם כל הזמן !
במהלך המפגשים אתם למדתי להיווכח שהבעל יודע בצורה מיטבית לסייע לילדיו להתמודד עם קשיים בהם הם נתקלים ובמצבי חוסר אונים ואף ברגעי ייאוש ומוביל אותם באמונה ובאופטימיות להביט קדימה ולחשוב על מה שחיובי. הפלא ופלא הוא יודע להרגיע אותם ולהביא אותם למצוא פתרונות מוצלחים ביותר. גם האישה מצאה עצמה יום אחד תופסת את עצמה ואומרת לעצמה ברוב כעסה על בעלה, שעליה לרשום את כל הדברים בו שמרגיזים אותה. לאחר רשימה ארוכה של התנהגויות מרגיזות שלו, תפסה את עצמה ואמרה לעצמה שעליה לאזן ולכתוב גם את ההתנהגויות והתכונות החיוביות שלו. וכך היה, הרגשתה השתפרה והיא יכלה עכשיו לשוחח אתו בנינוחות. אלה הן דוגמאות לכלים טבעיים שנמצאים אתנו ומתהווים כל הזמן – רק צריך להושיט יד ולהשתמש בהם כראוי.
בפגישות, כיוונתי אותם להסתמך על החוויות הגופניות והנפשיות הטובות שלהם ועל ניסיונם העצמי ולהקדיש יותר ויותר זמן לשבת יחד ולומר דברים טובים שהם חושבים זה על זו, זו על זה. כך אם אפשר מדי יום – זה הכיוון הנחוץ למוח שמורגל לחשוב שלילית לשנות כיוון ולחשוב חיובית.
מוח שחושב חיובית הוא גם מוח בגוף שחווה הרגשות טובות ונעימות יותר ויותר. לכן כשיש התנהגויות שכאלה ביחסים חשוב להרחיב את הקישורים והחיבורים במוח הקשורים לחוויות טובות.