logo110
  • בית
  • ד"ר קארן לרנר
  • מאמרים
  • מהתקשורת
  • בלוג
  • צור קשר

בלוג

השפעת הסלולרי על חיינו ועל בני הנוער של דור ה Y

20 באפריל 2017karen lerner (Ph.D)

לאחרונה הזדמן לי לשמוע ראיון עם סימון סינק סופר ומרצה בריטי מעורר השראה, מומחה לשיווק אינטרנטי, ‏פילוסוף של תרבות האינטרנט, נביא מוכיח בשער נגד השימוש הלא מידתי והלא מאוזן בתקשורת המקוונת.‏ הדברים שאמר סינק סייעו לי לחדד את ההבנות שלי ביחס לפער שהרגשתי שקיים ביני לבין נכדי היקרים.

‏הרצאתו עזרה לי להבין את הפער שביני לבתי בת דור ה ‏X‏, שמתוך רצון להשביע את רצון ילדיה גם היא נכפפת ‏לתרבות ה ‏Y‏. כך, כשהלכנו לסרט איכותי החזיקה בתי כל הסרט את הסלולר פתוח ומאיר, למגינת לבי, כשהיא ‏קשובה לכל מסרון של מי מילדיה או בני ביתה אותם השאירה בבית להסתדר בלעדיה. מול נוכחותו של האחר ‏הזה הסלולר המואר והמצלצל הרגשתי תחושה מדלדלת חיים של לא חשובה, למרות שידעתי שהשקיעה מאמץ ‏רב לראות סרט יחד עם אימא, כשהיא משאירה בבית בעל וילדים. ‏

המעורבות בסלולר יוצרת דופמין וממכרת את המשתמש כמו אלכוהוליסט, מהמר או נרקומן

לדברי סינק המעורבות בסלולר יוצרת במוח דופמין שהנו הורמון מוחי טבעי ש"עושה טוב". "אוהבים אותי רוצים ‏אותי" חשים המכורים לסלולר. לדופמין לא אכפת כיצד לוחצים על הכפתור המייצר אותו. הוא עושה אותנו ‏מאושרים כשאנו צורכים סמים, מהמרים ושותים אלכוהול. דור שלם מתמכר החל מגיל ההתבגרות אומר סינק. ‏בגיל זה מסתימת לכאורה ההקשבה לדעת ההורים ומי שקובע הוא יותר החברים.‏

חלק מבני הנוער שיתקשה לפנות לחברים אישיים, ייעזרו באחר המשמעותי האולטימטיבי הסלולר שיספק להם ‏את מנת הדופמין ויוציא אותם מהלחץ. ילדים רבים לא ידעו ליצור יחסים משמעותיים משום שהפתרון הקל בעזרת ‏האחר המשמעותי – מר סלולר, יספק להם את הדופמין המשקיט ויחסוך מהם למידה של כישורים חברתיים ‏והיעזרות באדם אחר בעת מצוקה. ילדים רבים של דור זה, אומר סינק, יסבלו מתסכולים עמוקים כי לא תרגלו ‏ולא למדו לפנות לאדם אחר כשהם לחוצים ויפנו במקום זאת למכשיר. ‏

זו לא הבעיה של מדיה חברתית וסלפון אומר סינק. הבעיה היא בעצם ההגזמה בשימוש במדיה ובמכשיר, הבעיה ‏היא כשהתפל הופך לעיקר. הבעיה היא כששמים טלפון על השולחן כשיושבים במסעדה ועסוקים בסלולר ולא ‏באחרים שיושבים מולך ומשוחחים אתם. הבעיה היא ללכת לסרט יחד עם הסלולר ודרך אגב גם עם האמא. ‏

דברי סיכום וניחומים

וכך כשחשתי מיותרת ועוד לפני שהקשבתי לסימון סינק ניסיתי לומר לנכדי שעדיף להם שיחבקו סבתא אמתית ‏במקום לקבל חיבוק סבתא מהסלולר. אבל לשווא נכדי כבר היו שבויים מזמן בידי הסלולרי וכל שיכולתי לעשות ‏היה להסיח את דעתם באמצעות המונופול ועוד משחקי חברה עם חיבוק דופמיני אמתי של סבתא.‏

השפעת הסלולרי על בני הנוער של דור ה -Y

כיצד הפכו הסמארטפון והמדיה החברתית לאחר האולטימטיבי של דור ‏המילניום? כיצד הפך הטלפון הסלולרי לפסיכותרפיסט "וירטואלי" ממכר ‏ואשלייתי?

כיצד הפך הסמארטפון לאדם ול'דמות' משמעותית בחיי דור ה – ‏Y‏ ?‏

כבת לדור עתיק של סוף הארבעים ותחילת החמישים‎ ‎‏(של המאה הקודמת) גדלתי על ההבנה ‏שהפיתוח האנושי שלי תלוי במידה רבה ביחסי עם האדם האחר. במרכז הווייתי כאדם היה מצוי מושג ‏האחר. ‏כל מה שאני עושה בעבודתי כפסיכולוגית קלינית מבוסס על ההבנה שבמרכז ההוויה שלנו יש אחר עמו ‏יש לטפח קשר טוב ולהתייחס אליו בכבוד כדי להתפתח באופן מיטבי כאדם. ‏

ההכרה הזו שמקומו של האחר, בן האנוש, הנה מפתח להווייתי החלה בשנים האחרונות להתערער ‏מול אמת חדשה ההולכת ומחלחלת בי לנוכח תופעות חדשות של תקשורת בין אישית. יותר ויותר ‏נוחתת עלי ההכרה שבעשורים האחרונים נכנס שחקן חדש אחר שונה מכל מה שהכרתי. ה"אחר" ‏האנושי שלי ושל בני דורי הולך ומפנה מקום ל"אחר" חדש בדמותו של הטלפון הסלולרי והרשת ‏החברתית. הטלפון הסלולרי הפותח שערים לעולם כולו הפך להיות האחר האולטימטיבי עבור נכדי ‏ובמידה רבה גם עבור הוריהם, וככזה הוא מעצים במידה רבה את הפער הבין דורי.‏

מצבים מן החיים במפגש הבין דורי

המפגש עם נכדי בששי האחרון לא היה חדש, אך הפעם נחתה עלי ההכרה שאכן אנחנו מתמודדים ‏בכלים של שני עולמות שונים ביחסם לאחר. עמדנו לבלות את הערב יחד במשחק מונופול אותו אנו ‏מאד נהנים לשחק. ‏אך את התסכול שחוויתי בעת שנכדתי פתחה את הדלת בהגיעי לביתם לא אשכח. הוא מוכר לי בשנים ‏האחרונות מעוד רגעים דומים אך הפעם נפל האסימון.

ראיתי את נכדתי ונכדי כשפניהם פונים מטה ‏דבוקים בלהט סקרני כלפי הטלפון הסלולרי שלהם כאילו היה זה בן דמותו של אל קדמון. ילד ילד ‏והטלפון שלו. כמו חולי ירח הם מפנים אליו את פניהם כמהופנטים. ‏אמירת השלום בעת פתיחת הדלת שבה קבלה אותי נכדתי ליד הדלת הייתה של שמחה חטופה אך ‏מיד מופנות הפנים אל האל החדש בלהט של מתמכרת.

נכדי היו בבית ושקעו איש איש בתוך הסלולר ‏שלו, שמחים לחלוק את הרגע עם איזו ישות אחרת שמחוץ לחדר הזה. הטלפון נישא על ידם לכל מקום ‏ובכלל זאת גם אל שולחן האוכל.‏ ניסיונותיי בעבר לומר משהו להוריהם נהדפו בטענה שזו הנורמה ושהם נוהגים כך כמו כל יתר בני ‏גילם.

הסלולר הפך להיות האחר האולטימטיבי, זה שעוזר להתמודד עם מצבי לחץ ומצוקות.‏

לא עוד ישיבה ליד שולחן האוכל, תוך יצירת קשר עין ושיחה עם האדם האחר. עתה יש אחר חדש ‏שכמותו כדמות אל חדש שסוגדים לו או מכורים לו, אחר שכזה שגובר בקלות על כל בן אנוש אחר. יחס ‏זה מעצים את החוויה שלי של מיותרת ברגעים אלה, שנמצאת פה ועכשיו בבית בתי ונכדי וזוכה ‏להתייחסות אגבית, חלקית ומתנצלת. התייחסות שאומרת לך באופן שאינו משתמע לשתי פנים, את ‏פחות חשובה, הסלולרי חשוב יותר, אליו מופנית אהבתם של נכדי, אליו מופנה יחסם המועדף. ‏

התמודדות נפשית של דור המילניום או דור ה – ‏Y‏ ‏

כך מכונה הדור שמעבר לשנות השמונים תשעים של המאה הקודמת, מאופיין בהתמכרות שלו לעולם ‏התקשורת הסלולרית והמקוונת ולרשתות החברתיות המקוונות. בני המילניום מתוארים כנרציסיסטים ‏כלא ממוקדים וכעצלים. הם חסרי יוזמה באופן יחסי לדורות הקודמים אך גם בעלי פוטנציאל גבוה ‏ומוכנות ללמידת נושאים חדשים. הם אימפולסיביים חסרי סבלנות, נוטים לצפות לתוצאות מידיות ‏וממעטים להשקיע מאמץ במשימות הדורשות השקעה יומיומית שההצלחה בהן מצטברת לאורך זמן ‏רב.

סימון סינק לעזרת ההורים ודור הסבים והסבתות הנבוכים 

לאחרונה הזדמן לי לשמוע ראיון עם סימון סינק סופר ומרצה בריטי מעורר השראה, מומחה לשיווק אינטרנטי, ‏פילוסוף של תרבות האינטרנט, נביא מוכיח בשער נגד השימוש הלא מידתי והלא מאוזן בתקשורת המקוונת.‏ הדברים שאמר סינק סייעו לי לחדד את ההבנות שלי ביחס לפער שהרגשתי שקיים ביני לבין נכדי היקרים.

‏הרצאתו עזרה לי להבין את הפער שביני לבתי בת דור ה ‏X‏, שמתוך רצון להשביע את רצון ילדיה גם היא נכפפת ‏לתרבות ה ‏Y‏. כך, כשהלכנו לסרט איכותי החזיקה בתי כל הסרט את הסלולר פתוח ומאיר, למגינת לבי, כשהיא ‏קשובה לכל מסרון של מי מילדיה או בני ביתה אותם השאירה בבית להסתדר בלעדיה. מול נוכחותו של האחר ‏הזה הסלולר המואר והמצלצל הרגשתי תחושה מדלדלת חיים של לא חשובה, למרות שידעתי שהשקיעה מאמץ ‏רב לראות סרט יחד עם אימא, כשהיא משאירה בבית בעל וילדים. ‏

המעורבות בסלולר יוצרת דופמין וממכרת את המשתמש כמו אלכוהוליסט, מהמר או נרקומן

לדברי סינק המעורבות בסלולר יוצרת במוח דופמין שהנו הורמון מוחי טבעי ש"עושה טוב". "אוהבים אותי רוצים ‏אותי" חשים המכורים לסלולר. לדופמין לא אכפת כיצד לוחצים על הכפתור המייצר אותו. הוא עושה אותנו ‏מאושרים כשאנו צורכים סמים, מהמרים ושותים אלכוהול. דור שלם מתמכר החל מגיל ההתבגרות אומר סינק. ‏בגיל זה מסתימת לכאורה ההקשבה לדעת ההורים ומי שקובע הוא יותר החברים.‏

חלק מבני הנוער שיתקשה לפנות לחברים אישיים, ייעזרו באחר המשמעותי האולטימטיבי הסלולר שיספק להם ‏את מנת הדופמין ויוציא אותם מהלחץ. ילדים רבים לא ידעו ליצור יחסים משמעותיים משום שהפתרון הקל בעזרת ‏האחר המשמעותי – מר סלולר, יספק להם את הדופמין המשקיט ויחסוך מהם למידה של כישורים חברתיים ‏והיעזרות באדם אחר בעת מצוקה. ילדים רבים של דור זה, אומר סינק, יסבלו מתסכולים עמוקים כי לא תרגלו ‏ולא למדו לפנות לאדם אחר כשהם לחוצים ויפנו במקום זאת למכשיר. ‏

זו לא הבעיה של מדיה חברתית וסלפון אומר סינק. הבעיה היא בעצם ההגזמה בשימוש במדיה ובמכשיר, הבעיה ‏היא כשהתפל הופך לעיקר. הבעיה היא כששמים טלפון על השולחן כשיושבים במסעדה ועסוקים בסלולר ולא ‏באחרים שיושבים מולך ומשוחחים אתם. הבעיה היא ללכת לסרט יחד עם הסלולר ודרך אגב גם עם האמא. ‏

דברי סיכום וניחומים

וכך כשחשתי מיותרת ועוד לפני שהקשבתי לסימון סינק ניסיתי לומר לנכדי שעדיף להם שיחבקו סבתא אמתית ‏במקום לקבל חיבוק סבתא מהסלולר. אבל לשווא נכדי כבר היו שבויים מזמן בידי הסלולרי וכל שיכולתי לעשות ‏היה להסיח את דעתם באמצעות המונופול ועוד משחקי חברה עם חיבוק דופמיני אמתי של סבתא.‏

יצירת קשר






    [recaptcha]

    קארן לרנר

    רוצה לדעת עוד אודות ד"ר קארן לרנר ?


    להמשך קריאה

    בלוג

    הגיגים מחייה של פסיכולוגית קלינית


    להמשך קריאה

    יצירת קשר

    ד"ר קארן לרנר
    פסיכולוגית קלינית
    050-6555875

    Karen-lerner.co.il
    karenlmt5@gmail.com
    ביתד"ר קארן לרנרמאמריםמהתקשורתבלוגצור קשר
    כל הזכויות שמורות לד"ר קארן לרנר 2017