טיפול פסיכולוגי – קצר או ארוך ?
טיפול פסיכולוגי יכול להשתרע על תקופה של מספר חודשים ואפילו שנים רבות. בעשור וחצי האחרון עולם הפסיכותרפיה מביא התפתחות מקצועית המאפשרת עבור מצבים גופניים ונפשיים שונים – קיצור משך הטיפול עד כדי מספר פגישות.
מאת: ד"ר קארן לרנר
מאז שעולם הפסיכותרפיה פרץ לתודעת האדם המודרני עם הופעתו ההיסטורית של פרויד בתחילת המאה העשרים, עברו מים רבים בתחום זה. מקומץ אנשים שהעזו לפנות לטיפול נפשי, הלך וגדל זרם האנשים הפונים לטיפול וכיום ההליכה לפסיכולוג קליני או לאדם העוסק בפסיכותרפיה הפכה כמעט לעניין שבשגרה. למרות שהפסיכולוג הקליני המקצוען או הפסיכותרפיסט המקצוען אומן לשמור בהקפדה על מערכת יחסים עם גבולות ברורים בינו לבין המטופל, הפכה ההליכה לפסיכולוג דווקא משום כך למקום הבטוח והתומך, ממש כמו שהולכים לחבר טוב. עולם הפסיכותרפיה ברא עבור האדם המודרני מקום שבו יוכל לחוש שיש לו חבר נאמן להיסמך עליו וללמוד ממנו. ואכן מטפלים רבים ומטופלים מקיימים קשר טיפולי ארוך שנים המשמש לעתים תחליף לקשרים אמתיים שיכול או רצוי היה שאדם יפתח בחייו. אך יש מטפלים הסוברים שסוג כזה של טיפולים מחטיא את המטרה שלשמה נועד הטיפול הנפשי.
חרף ההימצאות בטיפולים מיטיבים שכאלה הרבה מן הבעיות הבוערות של מטופלים אינן מקבלות פתרון מתאים. כך אדם יכול להימצא בטיפול נפשי ארוך טווח ומיטיב, מבלי שהתופעות של חרדה או סימפטומים גופניים מהם הוא סובל מקבלות פתרון הולם במסגרת הטיפול. קורה שאנשים נקרעים בין ההליכה שלהם לטיפול תומך ומיטבי לבין הידיעה שיש היום מגוון גישות טיפול, שיעילותן נבדקה באופן מחקרי, שהנן קצרות טווח וממוקדות מטרה. ניתן לטפל היום בפרקי זמן קצרים יותר ובדרכים ממוקדות במצבי דיכאון עמוק, במצבי חרדה, בטראומות, בדפוסי התנהגות לוכדים מן הילדות, בסימפטומים גופניים וגם לטפל בבעיות של ילדים בצורה ממוקדת וקצרה.
עולם הפסיכותרפיה עובר שנויים מרחיקי לכת בעשור וחצי האחרון, תפיסת העולם המודרנית מפנה את מקומה לתפיסה הרבה יותר אופטימית ביחס לאדם וליכולת שלו להשתנות גם בפרק זמן קצר יחסית. שנוי זה מתאפשר בין היתר על רקע המחקר המתקדם במדעי המוח והן על רקע פתוח של שיטות טיפול יעילות וקצרות יותר, המבוססות על התנהגויות, חוויות, רגשות ועולם הדמיון. בהתאם לכך הולכת וגוברת הנטייה לחפש אחר טיפולים קצרי טווח וממוקדי מטרה, במידה רבה בשל העלות הכלכלית הנדרשת בהליכה לטיפול פסיכולוגי. עם המעבר למאה העשרים ואחת, הטיפול הפסיכולוגי או הפסיכותרפי נמדד לפי יעילותו המחקרית, משך הזמן שלו וכמובן אישיותו התומכת וניסיונו של המטפל.
לאור האמור לעיל, ההליכה לטיפולים פסיכותרפיים קצרי טווח, העוזרים להשיב את הוויסות הגופני הנפשי לאדם שבמצוקה, הופכת להיות דרישה של יותר ויותר מטופלים. חלקם האחר של המטופלים דורש התנהלות יותר ממושכת על מנת לרכוש וללמוד הרגלים חדשים – התנהגויות חדשות שהמטופל אף פעם לא התנסה בהן. תהליך כזה דורש זמן ועם זאת יש להגדיר את גבולותיו.
המודל הרואה במטופל יצור ילדי שיש לו הורה בדמות מטפל, המספק לו חוויות מתקנות ומסייע בצמיחתו האישית, למשך זמן רב, לעתים של שנים רבות, אינו מודל נכון.
ניתן היום להתמקד בטיפול למשך זמן קצר כשבכל פעם עוסקים בבעיה אחרת. כמו כן יש היום ידע רב יותר כיצד לשחרר תקיעות של שנים, גם בפרק זמן קצר, כשיודעים להתמקד בה בעזרת כלים גופניים נפשיים.